לוין ברזל בע"מ נ' אליהו דיין ואח'

החלטה

1.לפני שתי בקשות, האחת לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 13.3.11 והשניה בקשה מטעם התובעת לתיקון טעויות סופר.

2.הבקשה לעיכוב ביצוע –

"הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם)".

(בש"א (ארצי) 734/09 מדינת ישראל נ' עו"ד טלי גלעד מזור).

3.הנתבע טוען כי אי היענות לבקשתו תגרום לו נזק אשר לא ניתן לפיצוי שכן משיכת כספי הפיצויים על ידי התובעת יפגע בזכויות הפנסיוניות שלו.

התובעת טוענת כי איזון לכך ימצא על ידי תשלום כספי הפיצויים באופן ישיר על ידי הנתבע.

אין בידי לקבל זאת.

בנסיבות העניין, הגם שמדובר בחיוב כספי ומבלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור, לטעמי מאזן השיקולים מביא לידי מסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין.

הצדדים הסכימו ביום 12.3.09 כי לא תעשה כל דיספוזיציה בכספי הפיצויים הנמצאים בפוליסה למשך תקופה מוסכמת.

משהכספים עדיין מצויים בפוליסה, ולא נעשתה בהם כל דיספוזיציה ולאור הנזק אשר עלול להיגרם לנתבע, לא יעשה כל שינוי במצב, ופסק הדין יעוכב עד למתן החלטה בערעור.

4.הבקשה לתיקון טעות קולמוס –

סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 מאפשר לבית הדין לתקן טעות שהיא בבחינת "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

לא מצאתי מקום לבקש את תגובת הנתבע.

בסעיפים 1-3, 5 מפורטות טעויות קולמוס שנפלו בתאריכים, לפיכך יתוקן פסק הדין באופן הבא:

בסעיף 2 יבוא 9.2.09 במקום 9.3.09.

בסעיף 7 יבוא 9.2.09 במקום 9.2.10, ו- 10.2.09 במקום 10.2.10.

בסעיף 13 (ה) יבוא 9.2.09 במקום 9.2.10.

5.המבוקש בסעיפים 4 ו- 6 אינם בגדר טעות כמשמעותה בסעיף 81 הנ"ל.

האמור בסעיף 28 לפסק הדין ברור ולפיו על מנורה להעביר לתובעת את כספי פיצויי הפיטורים שמצויים בפוליסת הביטוח כפי ערכם ביום ההעברה.